חדלות פירעון בהוצאה לפועל

חייב בהוצאה לפועל
5
(1)

ניהול הליכי חדלות פירעון בהוצאה לפועל לחייבים בעלי סכום חוב נמוך שאינו עולה על 150,455 ש”ח (הסכום מתעדכן מעת לעת) הוא דבר חדש והגיע עם חקיקת חוק חדלות פירעון.
טרם השינוי שהביא עמו החוק, המענה העיקרי שניתן לחייב בהוצאה לפועל היה הכרזתו כ”חייב מוגבל באמצעים”, ביטוי שלעצמו יש בו עלבון כלפי החייב.

לחייב בעבר נקבע הסדר תשלומים לתקופה ארוכה ולעתים ארוכה מאוד, והוטלו עליו מגבלות שחלקן קשות מנשוא, וזאת, על מנת למנוע ממנו צבירת חובות חדשים שיחמירו את מצבו הקשה ממילא. כמו כן, נקבעה הוראת שעה, שתוקפה למשך 3 שנים ולפיה הוסמכו רשמי ההוצאה לפועל לתת הפטר לחייבים מוגבלים באמצעים.

הוצאה לפועל

מדוע ניהול הליכי חדלות פירעון בהוצאה לפועל?

לפי סעיף 103 לחוק, הליכי חדלות פירעון של יחיד בעל חובות שהם עד 150,455ש”ח , יתנהלו לפני רשם הוצאה לפועל ייעודי להליכים כאלה, ויהיו נתונות לו סמכויות של בית המשפט ושל הממונה. ניהול ההליכים במערכת ההוצאה לפועל מייעל את ההליכים ומטיב עם החייבים והנושים כאחד, וזאת, בין היתר מהסיבות האלה:

א. לקצר את זמן התנהלות הליכים – לגבי רוב מכריע של אותם חייבים כבר קיימים ממילא תיקים בהוצאה לפועל וכן קיימים הליכים פעילים נגדם. היות ומערכת ההוצאה לפועל כבר צברה ידע והיכרות מוקדמת בעניינים המתנהלים כלפי אותם חייבים, יהיה זה יעיל להותיר את הטיפול בהם תחת מערכת כוללנית אחת.

ב. לאזן בין אינטרס הנושים לאינטרס החייב – מערכת ההוצאה לפועל היא מיסודה מערכת לגביית חובות. מה שיסייע לנושים לגבות את החוב ויסייע לחייב לקבל את ההפטר מאחר שרשם ההוצאה לפועל יעניק ליחיד הפטר מהחובות רק לאחר שבוצעו הליכי הגבייה כלפיו

ג. להתאים את הגוף המשפטי המטפל לאופי ההליכים – ניהול הליכי חדלות הפירעון הנוגעים לחייבים בעלי היקף חובות בסכום שאינו גבוה, לרוב לא דורש הבנה משפטית מורכבת וקבלת הכרעות מורכבות כפי שבנמצא בבית המשפט.

ד. חיסכון בזמן שיפוטי יקר – טרם יצא חוק חדלות פירעון החדש, ההליכים היו מתנהלים בבתי המשפט ונוגסים נתח משמעותי מזמנו היקר של בית המשפט אשר זמנו ממילא מצוי במשורה. ניהול ההליכים במערכת ההוצאה לפועל חוסך זמן שיפוטי יקר ומאפשר לבתי המשפט לעסוק ב”עניינים החשובים יותר”

ה. נגישות – לרשות האכיפה והגבייה קיימות 29 עמדות קבלת קהל הפרושות ברחבי המדינה,שמנגישות את השירות לחייבים ולנושים כאחד ובכך, מאפשרת להם למצות את זכויותיהם בדרך נוחה יותר.

חדלות פירעון בהוצאה לפועל

מבנה הליך חדלות פירעון בהוצאה לפועל

א. פתיחת הליכי חדלות פירעון- יש לבצע הגשת בקשת החייב לצו לפתיחת הליכים או להגיש לרשם ההוצאה לפועל הודעה בה החייב מודיע כי אינו יכול לפרוע את חובותיו.

ב. גיבוש הסדר תשלומים – בשלב זה נעשה ניסיון לגבש הסדר תשלומים של החובות עם לוחות זמנים קבועים.

גיבוש הסדר תשלומים מביא לסיום ההליכים בדרך מהירה, ללא צורך בהליך חדלות פירעון שכרוך מעצם טבעו בעלויות רבות לחייב ואורך זמן לא מועט, הן לנושים והן למערכת. וכן,להביא למיצוי האפשרויות לגביית החוב עוד לפני מתן צו לפתיחת הליכים, וכן להבטיח שלא יהיה ניצול לרעה של הליכי חדלות הפירעון.

ג. צו לפתיחת הליכים – אם לא גובש הסדר תשלומים, יינתן לחייב צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון בהוצאה לפועל.

פתיחת הליכי חדלות פירעון בהוצאה לפועל

אדם פרטי (יחיד) שסך החובות שלו כאמור מסתכם בלא יותר 150,455 ש”ח (הסכום מתעדכן מעת לעת) רשאי לפתוח בהליכי חדלות פירעון במערכת ההוצאה לפועל ובלבד שהוא נמצא במצב של חדלות פירעון, קרי סך התחייבויותיו עולה על סך נכסיו, או שהצו יסייע לו להימנע מלהיות חדל פירעון.

ההסדר המיוחד הזה חל רק לגבי בקשת חייב יחיד. הליכי חדלות פירעון לבקשת נושה או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, ייפתחו בכל מקרה רק בבית המשפט, גם אם מדובר בחובות בסכום נמוך.

לאחר שהוגשה בקשה לצו לפתיחת הליכי חדלות פירעון בלשכת ההוצאה לפועל, רשם ההוצאה לפועל מחייב את הצדדים (החייב והנושים) להגיע להסדר טרם פתיחת ההליכים, זאת, במטרה לחסוך זמן יקר ולייעל את ההליכים.

החייב מבחינתו יכול לנהל את המשא ומתן עם הנושים ישירות או באמצעות עורך דין חדלות פירעון שהוא שכר, ככל שהצדדים הגיעו להסכמה ביניהם, יובא מתווה ההסכמה לאישור רשם ההוצאה לפועל.

צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון כלפי חייב שסך חובותיו נמוך מ- 150,000 ש”ח, יינתן על ידי רשם ההוצאה לפועל רק אם לא גובש או אושר הסדר תשלומים. כל מי שרואה את עצמו נפגע ממתן הצו הזה, יהיה רשאי להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה לביטול הצו בתוך 45 ימים ממועד פרסום ההודעה על מתן הצו.

מה קורה עם מתן הצו?

לרשם ההוצאה לפועל ישנן אותן סמכויות של בית המשפט לשם ניהול ההליך. כמו: קביעת תוכנית תשלומים, מחיקת החובות של החייב, הקצבת סכומים לזכאי מזונות, מימוש נכסים משועבדים, מתן צו עיכוב יציאה מן הארץ ועוד.

העברת ניהול ההליכים לבית המשפט

ככלל, רשם ההוצאה לפועל הוא תפקיד טכני עם סממנים משפטיים, קיימות לו כאמור סמכויות נרחבות, מרחב פעולה ורשאי הוא לקבל החלות משפטיות. עם זאת, חוק חדלות פירעון קובע כי יש להעביר את ניהול הליכי חדלות פירעון בהוצאה לפועל לבית המשפט, במידה שההליכים הם מורכבים, מצריכים שיקול דעת שיפוטי נרחב או כאשר הוא רואה לנכון שיהיה יעיל יותר למערכת ולצדדים שהעניינים יתבררו בבית המשפט.

העברת ניהול ההליך לממונה

במקרים מסוימים המפורטים בסעיף 208 לחוק, על רשם ההוצאה לפועל להעביר את ניהול הליכי חדלות הפירעון בהוצאה לפועל לממונה, למשל: כאשר מצא הרשם כי סך חובותיו של היחיד עולה באופן משמעותי על 150,000 ש”ח בניגוד להצהרת החייב בתחילה, או כאשר הוגשה לבית המשפט בקשה לביטול פעולה להעדפת נושה, בקשה לביטול פעולה לגריעת נכס מקופת הנשייה או פעולה שבוצעה למען הברחת נכס מידי הנושים.

משרד עורכי הדין שלנו מייצג חייבים בהליכי חדלות פירעון בהוצאה לפועל. יש לך שאלה? זקוק לסיוע? דלתנו פתוחה בחום תמיד! הבה נקבע פגישת ייעוץ ראשונית, השאר לנו את פרטיך ונשוב אליך אליך בהקדם.

כיצד המאמר תרם לך?

לחץ על כוכב על מנת להצביע

1

היה הראשון לדרג את המאמר

אם המידע שלעיל תרם לך...

שתף את חבריך!

אנו מצטערים שהפוסט הזה לא הועיל עבורך!

תן לנו לשפר את הפוסט הזה!

ספר לנו כיצד נוכל לשפר את הפוסט הזה?

השאר תגובה