חדלות פירעון בהוצאה לפועל

חייב בהוצאה לפועל
5
(2)

הליכי חדלות פירעון בהוצאה לפועל לחייבים בעלי סכום חוב שאינו עולה על 150,455 ש”ח (הסכום מתעדכן מעת לעת) הוא דבר חדש והגיע עם חקיקת חוק חדלות פירעון.
טרם השינוי שהביא עמו החוק, המענה העיקרי שניתן לחייב בהוצאה לפועל היה הכרזתו כ”חייב מוגבל באמצעים”, ביטוי כשלעצמו יש בו עלבון כלפי החייב.
כמו כן, בקשות לפשיטת רגל היו מוגשות לבית המשפט המחוזי והיו כרוכות בהתמשכות שהיתה נראית לחייב ולנושים כמו נצח.

מדוע ניהול הליכי חדלות פירעון בהוצאה לפועל?

הוצאה לפועל

הליכי חדלות הפירעון יתנהלו לפני רשם הוצאה לפועל ייעודי שהוסמך לנהל הליכים כאלה, ויהיו נתונות לרשם סמכויות של בית המשפט ושל הממונה(כמו בהליך חדלות פירעון לחייבים בסכום גבוה מכך).
ניהול ההליכים במערכת ההוצאה לפועל מייעל את הבירוקרטיה ומטיב עם החייבים והנושים כאחד, וזאת, בין היתר מהסיבות האלה:

א. קיצור זמן התנהלות הליכים – לגבי רוב מכריע של אותם חייבים כבר קיימים ממילא תיקים פתוחים בלשכת ההוצאה לפועל, וכן קיימים הליכי גבייה תלויים ועומדים נגדם. היות ומערכת ההוצאה לפועל כבר צברה ידע והיכרות מוקדמת בעניינים המתנהלים בין כתליה כלפי אותם חייבים, יהיה זה יעיל להותיר את הטיפול בהם תחת קורת גג אחת.

ב. איזון בין אינטרס הנושים לאינטרס החייב – ההוצאה לפועל היא מיסודה מערכת שנועדה לשם גביית חובות. דבר זה יסייע לנושים לגבות את החוב ביעילות, וכן יסייע לחייב לקבל את ההפטר בעניינו, מאחר שרשם ההוצאה לפועל יעניק ליחיד הפטר מהחובות רק לאחר שבוצעו הליכי הגבייה כלפיו.

ג. התאמת הגוף המשפטי המטפל לאופי ההליכים – ניהול הליכי חדלות הפירעון הנוגעים לחייבים בעלי היקף חובות בסכום שאינו גבוה, לרוב לא דורש הבנה משפטית מורכבת וקבלת הכרעות מורכבות, כמו בתיקים המובאים להכרעה בבית המשפט.

ד. חיסכון בזמן שיפוטי יקר – טרם יציאתו לעולם של חוק חדלות פירעון החדש, ההליכים היו מתנהלים בבתי המשפט המחוזיים ונגסו נתח משמעותי מזמנו היקר של בית המשפט אשר ממילא מצוי במשורה. ניהול ההליכים במערכת ההוצאה לפועל אפוא חוסך זמן שיפוטי יקר ומאפשר לבתי המשפט לעסוק ב”עניינים החשובים יותר”.

ה. נגישות – לרשות האכיפה והגבייה קיימות 29 עמדות קבלת קהל הפרושות ברחבי המדינה, מה שמנגיש את השירות לחייבים ולנושים כאחד ובכך, מתאפשר להם למצות את זכויותיהם בדרך נוחה יותר.

ו. אמפטיה כלפי החייב – בעבר, הליכי חדלות פירעון אשר נקראו פשיטת רגל, היו כאמור מתנהלים בבתי המשפט המחוזיים. ניהול הליכים כאלו אשר מיסודם נועדו לסייע לחייב לקום על רגליו, במקום בו מתרוצצים במסדרונות עבריינים “כבדים” ובתוך אולמות דיונים שבהם נגזר דינו של נאשם לעתים למאסר עולם, אינם הולמים את ערכי היסוד של החוק החדש שאין לראות בחייב עבריין אלא אדם שעבר “תאונה כלכלית” ויש לשקמו בדרך הנכונה והראויה ביותר.

    בוא לשמוע היום כיצד לחיפטר מהחובות במהירות


    מבנה הליך חדלות פירעון בהוצאה לפועל

    א. פתיחת הליכי חדלות פירעון

    ראשית, יש לבצע הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים או להגיש לרשם ההוצאה לפועל הודעה בה החייב מודיע כי אינו יכול לפרוע את חובותיו. אדם פרטי (יחיד) שסך החובות שלו כאמור מסתכם בלא יותר 150,455 ש”ח (הסכום מתעדכן מעת לעת) רשאי לפתוח בהליכי חדלות פירעון במערכת ההוצאה לפועל ובלבד שהוא נמצא במצב של חדלות פירעון, קרי סך התחייבויותיו עולה על סך נכסיו, או שהצו יסייע לו להימנע מלהיות חדל פירעון.
    הליכי חדלות פירעון לפי בקשת נושה או לפי בקשת היועץ המשפטי לממשלה, ייפתחו בכל מקרה רק בבית המשפט, גם אם מדובר בחובות בסכום נמוך.

    ב. גיבוש הסדר תשלומים

    לאחר שהוגשה בקשה לצו לפתיחת הליכי חדלות פירעון בלשכת ההוצאה לפועל, רשם ההוצאה לפועל מחייב את הצדדים (החייב והנושים) להגיע ביניהם להסדר טרם פתיחת ההליכים, זאת, במטרה לחסוך זמן יקר ולייעל את ההליכים.
    החייב מבחינתו יכול לנהל את המשא ומתן עם הנושים ישירות או באמצעות עורך דין חדלות פירעון שהוא שכר. ככל שהצדדים הגיעו להסכמה ביניהם, יובא מתווה ההסכמה לאישור רשם ההוצאה לפועל.

    גיבוש הסדר תשלומים נועד להביא לסיום ההליכים בדרך מהירה, ללא צורך בהליך חדלות פירעון שכרוך מעצם טבעו בעלויות רבות לחייב ואורך זמן לא מועט, הן לנושים והן למערכת. וכן, להביא למיצוי האפשרויות לגביית החוב עוד לפני מתן צו לפתיחת הליכים, ולהבטיח שלא יהיה ניצול לרעה של הליכי חדלות הפירעון.
    אם גובש הסדר בין הנושים לחייב, הוא יובא לאישור הרשם.

    ג. צו לפתיחת הליכים

    אם החייב לא הגיע להסדר עם הנושים, יינתן לחייב צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון בהוצאה לפועל.
    ברוב המקרים לא מתגבשת הסכמה בין הצדדים, אך הוראת הרשם להגיע להסדר, לעתים מהווה אמצעי לחץ על החייב והנושים שכן מדובר בציווי הניתן על ידי גוף שיפוטי ממלכתי.

    חדלות פירעון בהוצאה לפועל

    פתיחת הליכי חדלות פירעון בהוצאה לפועל

    צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון כלפי חייב, יינתן על ידי רשם ההוצאה לפועל רק אם לא גובש או אושר הסדר תשלומים.
    כל מי שרואה את עצמו נפגע ממתן הצו הזה, יהיה רשאי להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה לביטול הצו בתוך 45 ימים ממועד פרסום ההודעה על מתן הצו.

    מה קורה עם מתן הצו?

    לאחר מתן הצו, תחל תקופת ביניים שבה נאמן מטעם רשם ההוצאה לפועל יבחן את מצבו של החייב ויכין דו”ח המלצות.
    הדו”ח הזה יהיה מרכיב עיקרי בדיון שיערך לאחר 11 חודשים ממועד נתינת הצו ושבו יוחלט כיצד יוסדרו חובותיו של החייב.
    לרשם ההוצאה לפועל ישנן אותן סמכויות של בית המשפט לשם ניהול הליך חדלות פירעון, למשל: הרשם רשאי לקבוע תוכנית לפריסת החוב בתשלומים, מחיקת החובות של החייב, כולם או חלקם, הקצבת סכומים לזכאי מזונות, מימוש של נכסים משועבדים, מתן צו עיכוב יציאה מן הארץ ועוד.

    העברת ניהול ההליכים לבית המשפט

    ככלל, רשם ההוצאה לפועל הוא תפקיד טכני עם סממנים משפטיים, קיימות לו כאמור סמכויות נרחבות, מרחב פעולה ורשאי הוא לקבל החלטות משפטיות מרחיקות לכת. עם זאת, חוק חדלות פירעון קובע כי יש להעביר את ניהול הליכי חדלות פירעון בהוצאה לפועל לבית המשפט, במידה שההליכים הם מורכבים, מצריכים שיקול דעת שיפוטי נרחב או כאשר הרשם רואה לנכון שיהיה יעיל יותר למערכת ולצדדים שהעניינים יתבררו בבית המשפט.

    העברת ניהול ההליך לממונה

    במקרים מסוימים על רשם ההוצאה לפועל להעביר את ניהול הליכי חדלות הפירעון בהוצאה לפועל לממונה, למשל: כאשר מצא הרשם כי סך חובותיו של היחיד עולה באופן משמעותי על 150,000 ש”ח בניגוד להצהרת החייב בתחילה, או כאשר הוגשה לבית המשפט בקשה לביטול פעולה להעדפת נושה, בקשה לביטול פעולה לגריעת נכס מקופת הנשייה או פעולה שבוצעה למען הברחת נכס מידי הנושים.

    משרד עורכי הדין שלנו מייצג חייבים בהליכי חדלות פירעון בהוצאה לפועל. יש לך שאלה? זקוק לסיוע? דלתנו פתוחה בחום תמיד!

    כיצד המאמר תרם לך?

    לחץ על כוכב על מנת להצביע

    2

    היה הראשון לדרג את המאמר

    אם המידע שלעיל תרם לך...

    שתף את חבריך!

    אנו מצטערים שהפוסט הזה לא הועיל עבורך!

    תן לנו לשפר את הפוסט הזה!

    ספר לנו כיצד נוכל לשפר את הפוסט הזה?

    השאר תגובה