3 בשורות לחייבים שחוק חדלות פירעון מביא איתו

חוק חדלות פירעון החדש נועד להסדיר בין אינטרס הנושים (אלו שחייבים להם כסף) לפרוע סכום גבוה ככל שניתן מהחייב, לבין האינטרס של החייב להגיע למצב בו חובותיו יוסדרו או יימחקו על ידי קבלת צו הפטר שלמעשה יסתום את הגולל על חובותיו ובכך יביא את החייב לעמוד על רגליו עם “הראש מעל למים” ובכך, להביא לפתיחת דף חדש של חיים רגועים ושלווים תוך דאגה שמצב מעין זה לא ישוב עוד לחייו.

טרם חקיקת חוק חדלות פירעון והמהפכה שהוא חולל עם יציאתו, ענייני החובות של אנשים פרטיים ושל חברות תאגידים) היו מוסדרים בחוק בשתי מערכות חוק:
פקודת פשיטת הרגל – שעסקה בהליכים הנוגעים לאנשים פרטיים.
פקודת החברות – אשר עסקה בחלקה בהליכי פירוק של חברות ותאגידים.
אך עידן זה הסתיים וחוקים אלה כבר אינם רלוונטים בכל הנוגע לחדלות פירעון (פשיטת רגל) הן כלפי יחידים והן כלפי תאגידים.

נעים מאוד “חדלות פירעון” (לא) להתראות “פשיטת רגל”

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע”ח 2018 ביטל למעשה את החוקים והתקנות שהיו נחלת העבר. החוק למעשה מכנס “תחת מטריה אחת” את שני סוגי החייבים – יחידים ותאגידים, כאשר ההליכים לגביהם כיום דומים מאוד, אך עם שינויים קלים.

חוק חדלות פירעון החדש, מה הוא מחדש

מהן המטרות שבא לקדם חוק חדלות פירעון?

#1 שיקומו הכלכלי של החייב

בהתאם לדברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע”ח-2018, החוק מגלה התחשבות רבה במצבו הכלכלי של החייב ורואה את שיקומו כערך הנעלה ביותר. החוק למעשה בא לשנות את קו החשיבה החברתי והמשפטי ולגרום לכך שהציבור לא יראה בחייבים אנשים שיש להטיל עליהם אות קלון ו”לסמן” אותם כגורמים לא מוסריים שהתקשרות עמם תהווה סיכון. החוק מנסה להחדיר לתודעה כי יוקר המחיה הלא מידתי ששורר בארץ לצד התנהלות לא מרוסנת של הבנקים בנתינת אשראי, הביאו את חדלי הפירעון הלום. ומשכך, אין לפגוע בשגרת חייהם התקינה ובסיכויים להשתקם.

#2 הגדלת שיעור החוב שהנושים יוכלו לפרוע

אם ציינו בסעיף שלעיל כי התכלית העיקרית היא שיקום החייב, או במילים אחרות “החייב במרכז”, הרי שאין מנוס מכך, שיהיו גורמים שייפגעו מכך, הלא הם הנושים אשר להם חב היחיד או התאגיד. עם זאת, החוק יוצר איזון מסוים בין הצדדים ומציע הסדרים שיש בהם גם להגדיל את הכנסת החייב ובכך למזער ככל האפשר את הפגיעה בנושים כתוצאה מהליכים אלה. למעשה, שני הצדדים יכולים בתום הליכי חדלות הפירעון לצאת נשכרים:
החייב – משוקם כלכלית, הנושים – מקבלים שיעור גבוה ככל שניתן מסך החובות שמגיע להם.

#3 שילוב החייב שילוב בחייו

הליכי חדלות פירעון כלפי אנשים פרטיים (יחידים) הם חזון נפרץ בימינו. כמעט 1% מהאוכלוסיה צובא על דלתו של בית המשפט בתחינה להיפטר מהחובות ולהיגמל מהייסורים. אלא שלא רק החייב מתייסר, גם בני משפחתו, ולכן, יש לפעול לתיקון המצב הזה, ולהביא לכך, שהפגיעה בחייב ובבני משפחתו (ככל שישנם כאלה) תהיה פחותה עד כמה שאפשר.

כיצד מתבצע ההליך לפי חוק חדלות פירעון החדש?

לאחר שראינו שהחוק החדש, על פניו רב תועלת לנושים וכמובן לחייבים, הבה נראה כיצד מתחילים במסע המופלא בדרך להפטר.
הליכי חדלות פירעון של אדם פרטי או תאגיד, יחלו עם “בקשה לצו לפתיחת הליכים” הבקשה יכולה להיות מוגשת על ידי החייב, הנושים או היועץ המשפטי לממשלה.
צו לפתיחת הליכים מודיע כי החייב הוא חדל פירעון או שקיימת סבירות גבוהה וקרובה לכך שהוא יהיה כזה וכי ייפתחו בענייניו הליכי חדלות פירעון.

יש לך חובות בסכום של עד 150,000 ש”ח? ניתן להתחיל בתהליך באופן מקוון

הליכי חדלות פירעון של תאגיד

בית המשפט המוסמך לנהל הליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא תאגיד, הוא בית המשפט המחוזי שנמצא באזור שבו רשום התאגיד או באזור שבו נמצאים עסקיו העיקריים או הנכסים שלו

שלבי ההליך העיקריים לגבי תאגיד לפי סדר כרונולוגי:

מוגשת בקשה לבית המשפט המחוזי לצו לפתיחת הליכים באמצעות החייב עצמו או באמצעות עורך דין שהוסמך על ידי התאגיד לטפל בהליך מטעמו.

א. ניתן צו לפתיחת ההליכים.
ב.בית המשפט יחליט כיצד יש לטפל באותו התאגיד – האם ללכת על הליך שיביא לשיקומו הכלכלי או הליך שיביא לפירוק התאגיד וחיסולו.
ג. כל הליכי הגבייה הקיימים נגד התאגיד מוקפאים. בית המשפט ממנה נאמן שיהיה זרועו הארוכה ויהיה אחראי על יישום בפועל של הליכי חדלות הפירעון.
ד. אם הורה בית המשפט על הפעלת התאגיד למען שיקומו הכלכלי – תוטל על הנאמן מלאכת הפעלת עסקי התאגיד וזאת, כדי לאפשר את המשך פעילותו שיתכן ותביא להשאת שיעור החוב עבור הנושים.
תוכנית לשיקום כלכלי תובא לאישורם של הנושים ושל חברי התאגיד ורק לאחר מכן, תובא לאישור בית המשפט.
ה.אם הורה בית המשפט על פירוק התאגיד – הנאמן יפעל למימוש נכסי קופת הנשייה וחלוקת התמורה בין הנושים בהתאם לסדר הנשייה הקבוע בחוק.
לאחר השלמת תהליך הפירוק של התאגיד, יורה בית המשפט על חיסולו של התאגיד.

הליכי חדלות פירעון לגבי אדם פרטי

בית המשפט המוסמך לעניין הליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא יחיד (אדם פרטי), הוא בית משפט השלום באזור שבו גר החייב או באזור שבו נמצאים עסקיו העיקריים או נכסים שלו.
טרם יציאת חוק חדלות פירעון החדש, בית המשפט אשר היה ממונה על הליכי פשיטת הרגל היה בית המשפט המחוזי.

שימו לב כי המונח פשיטת רגל אינו קיים עוד!

על ניהולם השוטף של הליכי חדלות פירעון יהיה אחראי גוף במשרד המשפטים שנקרא “הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי” המוכר יותר בקיצור “הממונה”. לעומת זאת, הכרעות בעלות אופי שיפוטי שמצריכות שיקול דעת מעמיק ונחשבות קריטיות עבור החייב או הנושה, כמו דיון בבקשה לביטול צו לביטול הליכים, מתן צו לשיקום כלכלי וכו’, יהיו בסמכותו של בית משפט השלום

מה שהוא מנהלתי (פרוצדורלי) – בסמכות הממונה
מה שהוא בעל גוון הכרעתי, שיפוטי – בסמכות בית משפט השלום

שלבי ההליך העיקריים לגבי אדם פרטי (יחיד) שסך חובותיו עולה על 150,000 ש”ח לפי חוק חדלות פירעון

מוגשת בקשה לממונה לקבלת צו לפתיחת הליכים, באמצעות החייב עצמו או באמצעות עורך דין פשיטת רגל שהוסמך על ידי היחיד לטפל בהליך מטעמו.

א. בתוך 30 יום ממועד הגשת הבקשה ניתן צו לפתיחת הליכים,
ב. עם הינתן הצו לפתיחת הליכים, מוקפאים כל הליכי הגבייה הקיימים נגד החייב.
ג. הממונה ימנה נאמן לשם יישום הליכי חדלות הפירעון.
ד. תתחיל “תקופת ביניים” (מקבלת הצו ועד צו השיקום או ההפטר) שבמהלכה ייבחן מצבו הכלכלי של החייב.
ה. בתום תקופה זו, יגיש הממונה לבית המשפט תוכנית לשיקומו הכלכלי של היחיד.
ו. בית המשפט יקיים דיון בהצעה של הממונה, ייתן צו לשיקום כלכלי הכולל תוכנית שיקום מפורטת, וכן תוכנית מסודרת לפירעון החובות בדרך של תשלומים.
ה. בתום תקופת התשלומים, יופטר החייב מיתרת חובותיו.
אם אין לחייב כל יכולת לשלם לנושיו, הוא יקבל הפטר מחובותיו באופן מיידי.

חוק חדלות פירעון עבור בעלי חובות נמוכים

לגבי חייבים בעלי היקף חובות שהוא עד 150 אלף ש”ח, נקבע הסדר מיוחד לפי הליכים אלו יתנהלו במערכת ההוצאה לפועל ולא בבית המשפט. לגבי חייבים אלו, רשם ההוצאה לפועל יחליף הן את בית המשפט והן את הממונה והוא זה שינהל את הליכי חדלות הפירעון במלואם.

השאר תגובה