מהי ההוצאה לפועל?

0
(0)

מערכת ההוצאה לפועל היא חלק מרשות האכיפה והגבייה ותפקידה לאכוף החלטות שיפוטיות וכן חובות הנובעים מחיובים שונים כגון פסקי דין, שטרות, משכנתאות.
ההוצאה לפועל אינה מכריעה במחלוקות בין צדדים אלא אמונה אך ורק על ביצוע הליכי גבייה.

ברחבי הארץ פזורות 29 עמדות שירות וקבלת קהל (לשכות).
בראש כל לשכת הוצאה לפועל עומד רשם אשר דן ומחליט בעניינים שונים הנוגעים להליכים המתנהלים בלשכתו.
סמכויות רשם ההוצל”פ הן בעיקר מנהלתיות כגון הטלת עיקולים, הוצאת צוי עיכוב יציאה מן הארץ ומינוי כונס נכסים, לרשם לא קיימת סמכות לקבל החלטות בעלות אופי שיפוטי.
בתיקי הוצאה לפועל ישנם “זוכים” – אלו שזכו במשפט וניתן לטובתם פסק דין, וישנם “חייבים” – אלו שפסק הדין ניתן לחובתם הכולל חיוב כספי או צו עשה כלשהו.

כיצד נפתח תיק בהוצאה לפועל?

הזוכים פותחים בהליכים על ידי הגשת בקשה לביצוע פסק דין כנגד החייב והם רשאים לעשות זאת בכל אחת מלשכות ההוצאה לפועל בארץ. בבקשת הביצוע על הזוכים לציין את ההליכים שהם מעוניינים שיינקטו כלפי החייב על מנת שיאיצו בו לבצע את תשלום החוב שהוא חב בו.
בקשה לביצוע פסק דין מוגשת רק אחרי 30 ימים ממועד מתן פסק הדין או מועד המצאת פסק הדין, שבהם יתכן והחייב יקיים את חובתו.

המצאת אזהרה
לאחר שהוגשה בקשת הביצוע של פסק הדין ללשכת ההוצל”פ, מנהל לשכת ההוצל”פ ימציא לחייב אזהרה המתריעה שעליו לשלם את החוב שנפסק לחובתו לפי התנאים הרשומים באזהרה או לחלופין, יהיה על החייב לבצע פעולות מסויימות ככל שאין ביכולתו לשלם את החוב שנפסק.

איזה חיובים ניתן לבצע בהוצאה לפועל?

תביעה על סכום קצוב – תביעה על סכום קצוב ניתנת להגשה ישירות לביצוע כפי שמגישים פסק דין לאכיפה. על סכום התביעה להיות עד 75 אלף ש”ח. החייב יהיה רשאי בתוך 30 יום מיום שהומצאה לו האזהרה, להגיש התנגדות לתביעה הזו. לאחר שהוגשה התנגדות זו, רשם ההוצאה לפועל יעכב את ההליכים ויעביר את ההתנגדות לבית המשפט אשר ידון בתביעה.

ביצוע משכון ומשכנתא – משכנתא רשומה על מקרקעין וכן משכון, ניתנים לביצוע בהוצאה לפועל באותו אופן הביצוע של פסק דין שניתן מבית המשפט. בקשה למימוש משכנתא תוגש תחילה לביצוע החוב שבפיגור בלבד ורק אחרי שהחייב לא שילם את החוב במשך 6 חודשים רצופים.

ביצוע שטרות – מי שבידו שטר או המחאה(שיק) שלא כובד, יוכל לגשת ללשכת ההוצאה לפועל על מנת לפעול כנגד החייב שמסר לו שטרות אלה. גם במקרה זה, לחייב יש זכות להתנגד בתוך 30 יום מיום המצאת האזהרה וגם כאן, יעוכבו ההליכים בענייננו ויועברו לדיון בבית המשפט.

כפי שניתן לשים לב, בכל פעם שחייב מתנגד לבקשה מאת הזוכה, ההליכים מועברים מלשכת ההוצאה לפועל אל בתי המשפט, היות וכאמור, תפקידה של לשכת ההוצל”פ הוא טכני ואין לה סמכות להכריע במחלוקות ולקבל הכרעות בעלות אופי משפטי.

מה ניתן לעשות כנגד חייב בהוצאה לפועל?

באזהרה אשר נשלחת למענו של החייב, נכתות הפעולות שעליו לבצע בתוך פרק זמן מסוים, אחרת ייפתחו נגדו תיקים בלשכה ותחל מסכת הגבלות ועיקולים.
במידה שהחייב לא ניאות לבצע את הפעולות שהוזכרו באזהרה שהומצאה לו, הזוכה יוכל לפתוח נגדו בהליכים לשם אכיפת ההתחייבות. ההליכים מטבעם נועדו לפגוע ברכושו ובחירותו של החייב.
בין ההליכים המתנהלים בהוצאה לפועל ניתן למנות:

א. עיקול מקרקעין – הרשם רשאי להורות על עיקול נכסי מקרקעין שרשומים על שם החייב והעמדתם למכירה, אך זאת בתנאי שלחייב יש מקום מגורים חלופי על מנת להימנע ממצב בו ישאר ללא קורת גג.

ב. עיקול של מיטלטלין – הרשם רשאי להורות על עיקול של ציוד השייך לחייב והעמדתו למכירה. לא ניתן ליטול מהחייב כל סוג של רכוש היות וקיימת הגנה מפני עיקול על רכוש שנועד למחייתו של החייב כמו ציוד בישול, ריהוט בסיסי או המשמשים אותו לייצור הכנסה כמו למשל מחשב, כלי עבודה וכו’.

ג. עיקול צד ג’ – עיקול צד ג’ מבוצע כלפי נכסים אשר אינם נמצאים בתוך נכסי המקרקעין של החייב אלא שייכים לו אך מוחזקים אצל מישהו אחר (צד ג’) ניתן יהיה להטיל עליהם עיקול ולהעמידם למכירה על מנת להיפרע מהחוב.

ד. כינוס נכסים – כינוס נכסים נחשב לסנקציה דרסטית ומבוצעת במקרים בהם סכום החוב גבוה, בדרך כלל עקב אי פירעון של הלוואת משכנתא. בהליך זה הרשם ממנה כונס נכסים (עורך דין או רואה חשבון מתוך רשימה שאושרה) לנכסי החייב. הכונס יהיה אחראי על ניהול העסק של החייב במידה שהוא עצמאי, ביצוע המכירה וכן על העברת התמורה לנושים.

ה. הגבלות – ההגבלות מטבען הן אמצעי לחץ השוללים במידה מסוימת את חירותו של החייב ואת חופש התנועה שלו. בין ההגבלות ניתן למנות:

  • עיכוב יציאה מן הארץ.
  • שלילת רישיון נהיגה.
  • איסור הקמת חברה.
  • רישום במרשם המשתמטים.
  • שלילת דרכון.
  • צו הבאה בפני רשם הוצאה לפועל.
  • צו מאסר במידה שהחוב בגין מזונות.

איזה הליכים נועדו להענקת הגנה על החייב?

המטרה העיקרית שלשמה קיימת ההוצאה לפועל, היא סיוע בהוצאה לפועל של פסק דין או התחייבות ונועדה להיות כלי עבור הזוכים, אך ישנן גם הגנות המוענקות לפי חוק לחייבים שנועדו לסייע להם בהתמודדותם מול גוף זה.

טענת פרעתי – טענת זו אומרת למעשה שהחייב פרע את החוב (אני טוען שפרעתי את החוב) וקיימתי את החובה שהוטלה עליי.

איחוד תיקים – אם נפתחו לחייב מספר תיקים, הוא רשאי לבקש איחוד שלהם ואז לשלם בפריסת תשלומים סכום מסוים שיהיה לאורך פרק זמן מסוים.

צו תשלומים – במידה שאין ביכולתו של החייב לשלם את חובו במלואו, הוא רשאי בתוך 20 יום ממועד המצאת האזהרה, להגיש בקשה שבה יפרט כיצד ביכולתו לשלם את החוב, מה הסכום החודשי שהוא יהיה מסוגל לשלם ובמשך איזה פרק זמן.

חקירת יכולת – מי שנקלע לחובות ואין ביכולתו לשלם את מלוא החוב בתוך 21 ימים ממועד המצאת האזהרה, יוכל להתייצב בלשכת הוצאה לפועל שקרובה למקום מגוריו לשם חקירת יכולת על מנת שניתן יהיה לברר מה מצבו הכלכלי ומידת היכולת שלו למלא אחר התחייבויותיו.
לרוב מדובר במילוי של מספר טפסים והגשתם, אין מדובר בישיבה בחדר חקירות מול חוקר שמתשאל כפי שניתן לסבור תחילה.

מיהם בעלי התפקידים בלשכת ההוצאה לפועל?

רשם הוצאה לפועל – לפי סעיף 3 לחוק ההוצאה לפועל רשם מתמנה על ידי שר המשפטים לאחר בחירה של הוועדה לבחירת רשמי הוצל”פ, בדומה להליך לבחירת שופטים.

הרשם רשאי לקיים דיונים ולקבל החלטות בהליכי הוצאה לפועל שניתן יהיה לאוכפם כפי שאוכפים פסק דין של בית משפט. הדיונים בפניו יתקיימו באופן פומבי (פתוח לקהל).
החלטותיו הן מנהליות בלבד ואינן שיפוטיות!

מנהל לשכת הוצאה לפועל –מנהל לשכת ההוצאה לפועל הוא הדמות שעומדת בראש מנגנון הגבייה והביצוע שבהוצאה לפועל ועליו מוטלת המלאכה לאכוף הוראות וצווים של רשם ההוצאה לפועל.

מנהל לשכת ההוצאה לפועל, בניגוד לרשם, אינו חייב להיות בעל השכלה משפטית כלשהי ותפקידו הוא מנהלתי וטכני בעיקר. חוק ההוצאה לפועל מקנה למנהל את הסמכות להיכנס לחצרותיהם של החייבים ואף לעשות שימוש בכוח סביר על מנת לאכוף החלטה או פסק דין.

ייצוג מול מנהל לשכת ההוצאה לפועל

האצלת תפקידים ממנהל לשכת ההוצאה לפועל

החוק קובע כי המנהל יהיה רשאי להאציל מסמכויותיו אך ורק על האנשים הבאים:
א. פקיד של בית המשפט
ב. עורך דין
ג. מתמחה
ד. אדם אחר שקיבל לכך אישור מוועדת האישורים

למנהל ישנה סמכות גם להעביר את ביצוען של מטלות שנדרש לבצע, על מנהל לשכת הוצל”פ בישוב אחר, אך לשם כך נדרשת הסמכה מיוחדת מאת מנהל מערכת ההוצאה לפועל אשר נמצא מעליו בהיררכיית התפקידים

ביצוע התפקיד על ידי הגורם המואצל
ככל שאדם מהרשימה שלעיל קיבל על עצמו לבצע משימה (האצלת תפקיד) מאת מנהל הלשכה, לאדם זה אסור להעביר את המשימה הלאה בהאצלה נוספת. יחד עם זאת, הוא רשאי לקבל סיוע מגורם אחר אך זאת בתנאי שיהיה נוכח במקום של ביצוע הפעולה. בעבור ביצוע הפעולה כל גורם יהיה זכאי לקבל שכר.

שמירת הנכסים של תאגיד
בהליכי חדלות פירעון של תאגיד, למנהל ישנה סמכות להטיל על תאגיד תפקיד של שמירה על מיטלטלין שעוקלו ולהציע אותם למכירה, וכן על התאגיד חלה חובה להודיע למנהל מיהם נושאי המשרה בתאגיד אשר יהיו אחראים לביצוע השמירה או המכירה של המיטלטלין.

כיצד המאמר תרם לך?

לחץ על כוכב על מנת להצביע

0

היה הראשון לדרג את המאמר

אם המידע שלעיל תרם לך...

שתף את חבריך!

אנו מצטערים שהפוסט הזה לא הועיל עבורך!

תן לנו לשפר את הפוסט הזה!

ספר לנו כיצד נוכל לשפר את הפוסט הזה?