הברחת נכסים וביצוע פעולות שונות להעלמת נכסים מידי הנושים וגריעתם מקופת הנשייה הם דבר שכיח. החייב מצדו חושש שמא נכסיו יפלו בידי הנושים ויוותר בלא כלום ועל כן, נוקט בפעולות שיובילו שכל נכסיו לא יהיו על שמו.
כעורך דין שעוסק בתחום, פונים אליי חייבים רבים שהעבירו נכס, בדרך כלל נדל"ן לטובת קרוב משפחה מדרגה ראשונה ומעוניינים להיכנס להליך חדלות פירעון. על אף שהדין בארץ בכל הנוגע להברחת נכסים מפני נושים הנו חד וברור, קיימות לא מעט פרצות שיכולות לסייע לאותם חייבים שהעבירו נכס במתנה ולמנוע את ביטול ההענקה, אך במאמר זה כמובן שלא אחשוף את סודות המקצוע.
ביטול עסקאות להברחת נכסים או להעדפת נושים
לפי חוק חדלות פירעון, בית המשפט רשאי להורות על ביטול פעולה או עסקה, שבוצעה לפני מתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון, אם יש בה כדי להקנות עדיפות כלשהי לנושים, אם התקיימו כל התנאים שלהלן יחדיו:
א. בעת ביצוע הפעולה היה החייב חדל פירעון (סך ההתחייבויות באותו רגע המסירה של הנכסים עלה על סך נכסיו)
ב. מדובר בפעולה המקנה עדיפות לנושים – כלומר הביאה לפירעון חוב לנושה מסוים מתוך כמה נושים או לקידומו של הנושה בסדר הפירעון. בשל הפעולה ייפרע לאותו נושה חלק גדול יותר מהחוב לעומת החלק שהיה נפרע לו במסגרת הליכי חדלות הפירעון לפי סדר הפירעון הרגיל
ג. הפעולה נעשתה עד 3 חודשים לפני מועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים, ולגבי נושה שהוא קרוב של החייב – שנה לפני המועד האמור.
בית המשפט לא יבטל פעולה שמקנה עדיפות לנושים אם:
א. החייב קיבל במועד ביצוע הפעולה או בסמוך לו תמורה הולמת בנסיבות העניין לפעולה שביצע.
ב. ביצוע הפעולה היה במהלך העסקים הרגיל של החייב והחוב שנפרע בשל הפעולה נוצר במהלך העסקים הרגיל של החייב.
למשל:
פעולות מול עסקים, נותני אשראי וגורמים נוספים הפועלים מול החייב במהלך שגרת העסקים הרגילה
ג. לגבי חייב שהוא יחיד – החוב הנפרע הוא חוב כלפי אדם שאינו קרובו של החייב בסכום של עד 5,000 ש"ח
ד. החוב הנפרע הוא חוב מזונות שחובה לשלמו לפי פסק דין.
בית המשפט יבטל פעולה שנעשתה לפני מתן הצו לפתיחת הליכים, הגורעת נכסים מקופת הנשייה אם התקיימו 3 התנאים הללו:
א. הפעולה (ההענקה) נעשתה בלי לקבל תמורה כלל או בתמורה שאינה הולמת בנסיבות העניין.
ב. ההענקה בוצעה בתקופה המתחילה שנתיים לפני מועד הבקשה לצו לפתיחת הליכים, ולגבי פעולה לטובת קרוב משפחה – 4 שנים לפני.
ג. במועד ביצוע ההענקה היה החייב במצב של חדלות פירעון.
אל תתן את הנכסים שהועברו לנושים שלך
אם אתה מעוניין להציל את הנכסים שלך ועדיין להסדיר את מעמד חובותיך, השאר את פרטיך ונשוב אליך בהקדם לתיאום פגישת ייעוץ משפטי ומענה על שאלות קונקרטיות למקרה שלך. הפגישה הנה *בתשלום* ולא ניתן לקבל מענה על שאלות בטלפון.
ביטול פעולה להברחת נכסים
בית המשפט רשאי לבטל פעולה או עסקה המבריחה נכס מקופת הנשייה, אף אם במועד ביצוע הפעולה, לא היה החייב במצב של חדלות פירעון, והיא בוצעה בתוך 7 שנים לפני שהוגשה הבקשה לצו לפתיחת הליכים.
שמירת זכויותיו של צד שלישי
ביטול פעולות או עסקאות בעלות סממן של הברחת נכסים, לא יפגע בזכויותיו של צד שלישי שרכש לאחר ביצוע הפעולה זכות בנכס בתום לב ובתמורה.
למשל:
א' החייב מכר את מכר את מכוניתו לב' הקונה, אשר רכש את המכונית בתום לב ובתמורה מבלי שידע של-א' ישנם חובות ובעצם המכירה קיים אינטרס הברחה של נכס. במקרה זה זכויותיו של ב' לא ייפגעו כלל.
חוזה למראית עין לצורך הברחת נכסים
פעמים רבים נכרת חוזה בין מבריח הנכס לבין צד ג'. סיווגו של חוזה כזה אשר מטרתו להבריח נכסים מנושים הנו חוזה פסול.
בספרם של ד' פרידמן ונ' כהן חוזים – כרך ג' 473, 545-544 (2003), נאמר:
" הברחת נכסים והעדפות מרמה הן פעולות המסכלות את תכליתם של הליכי חדלות הפירעון, וגורמות נזק למוסד חברתי מרכזי במסגרת המשפט הפרטי. הפגיעה במטרתם של דיני פשיטת הרגל היא העומדת על כף המאזניים, ולאורה היה מקום לשקול את ההצדקה להשתמש בעקרון "תקנת הציבור" בנסיבות המקרה"
שעה שצד כלשהו שנמצא בהליכי חדלות פירעון או על סף הליכים אלה, מבריח את רכושו מפני נושיו לצדדים שלישיים בהסכמת אותם צדדים ומבלי שמשולמת תמורה הולמת, ניתן להחיל על ההתקשרות האמורה את דוקטרינת החוזה הפסול. [פש"ר 1494/00 ח.ג.י. חברה לשיווק והספקה לבנין בע"מ ואח' נ' לוי ואח', פסקה 16.3 (12.6.2017)
האם הברחת נכסים נחשבת עבירה פלילית?
פעולות הברחת נכסים מנושים עשויות להוות עבירות פליליות, למשל – עבירה של הכשלת עיקול – עבירה על סעיף 264 לחוק העונשין; עבירה של העלמה במרמה של נכס בניגוד לסעיף 426 לחוק העונשין; והונאת נושים בניגוד לסעיף 439 לחוק העונשין. עם זאת, לעתים רחוקות צדדים להליך פונים לרשויות האכיפה לצורך ביצוע חקירה פלילית.
תוצאות ביטול פעולה להברחת נכסים
לאחר ביטול הפעולה מבין הפעולות לעיל, ייכללו הנכסים שהושבו בשל הביטול בקופת הנשייה. במקרה שבו השבת הנכס לקופת הנשייה בלתי אפשרית או בלתי צודקת, ישלם מי שלטובתו בוצעה הפעולה את שוויו של הנכס כפי שיקבע בית המשפט.
