חדלות פירעון – המדריך לחייב

5
(3)

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי החדש (2019) נועד להסדיר בין אינטרס הנושים (אלו שחייבים להם כסף) לפרוע סכום גבוה ככל שניתן מהחייב, לבין האינטרס של החייב אשר לרוב מיוצג בידי עורך דין חדלות פירעון, להגיע למצב בו חובותיו יוסדרו או יימחקו על ידי קבלת צו הפטר שלמעשה יסתום את הגולל על חובותיו ובכך יביא את החייב לעמוד על רגליו עם “הראש מעל למים”.

טרם חקיקת החוק והמהפכה שהוא חולל עם יציאתו, ענייני החובות של אנשים פרטיים ושל חברות תאגידים, היו מוסדרים בחוק בשתי מערכות חוק:
פקודת פשיטת הרגל – שעסקה בהליכים הנוגעים לאנשים פרטיים.
פקודת החברות – אשר עסקה בחלקה בהליכי פירוק של חברות ותאגידים.
אך עידן זה הסתיים, וחוקים אלה כבר אינם רלוונטים בכל הנוגע לחדלות פירעון (פשיטת רגל) הן כלפי יחידים והן כלפי תאגידים.

נעים מאוד “חדלות פירעון”
(לא) להתראות “פשיטת רגל”

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי 2019, ביטל למעשה את החוקים והתקנות שהיו נחלת העבר. החוק למעשה מכניס “תחת מטריה אחת” את שני סוגי החייבים – יחידים ותאגידים, כאשר ההליכים לגביהם כיום דומים מאוד, אך עם שינויים קלים.

חוק חדלות פירעון החדש, מה הוא מחדש

מהן המטרות שבא לקדם החוק?

#1 שיקומו הכלכלי של החייב

בהתאם לדברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע”ח-2018, החוק מגלה התחשבות רבה במצבו הכלכלי של החייב ורואה את שיקומו כערך הנעלה ביותר. החוק למעשה בא לשנות את קו החשיבה החברתי והמשפטי הקיים ולגרום לכך שהציבור לא יראה בחייבים אנשים שיש להטיל עליהם אות קלון ו”לסמן” אותם כגורמים לא מוסריים שהתקשרות עמם תהווה סיכון. החוק מנסה להחדיר לתודעה כי יוקר המחיה הלא מידתי ששורר בארץ לצד התנהלות לא מרוסנת של הבנקים בנתינת אשראי, הביאו את חדלי הפירעון הלום. ומשכך, אין לפגוע בשגרת חייהם התקינה ובסיכוייהם להשתקם.

#2 הגדלת שיעור החוב שהנושים יוכלו לפרוע

אם ציינו בסעיף שלעיל כי התכלית העיקרית היא שיקום החייב, או במילים אחרות “החייב במרכז”, הרי שאין מנוס מכך, שיהיו גורמים שייפגעו מכך, הלא הם הנושים אשר להם חב היחיד או התאגיד. עם זאת, החוק יוצר איזון מסוים בין הצדדים ומציע הסדרים שיש בהם גם להגדיל את הכנסת החייב ובכך למזער ככל האפשר את הפגיעה בנושים כתוצאה מהליכים אלה. למעשה, שני הצדדים יכולים בתום הליכי חדלות הפירעון לצאת נשכרים:
החייב – משוקם כלכלית, הנושים – מקבלים שיעור גבוה ככל שניתן מסך החובות שמגיע להם.

#3 שילוב החייב שילוב בחייו

הליכי חדלות פירעון כלפי אנשים פרטיים (יחידים) הם חזון נפרץ בימינו. כמעט 1% מהאוכלוסיה צובא על דלתו של בית המשפט בתחינה להיפטר מהחובות ולהיגמל מהייסורים. אלא שלא רק החייב מתייסר, גם בני משפחתו, ולכן, יש לפעול לתיקון המצב הזה, ולהביא לכך, שהפגיעה בחייב ובבני משפחתו (ככל שישנם כאלה) תהיה פחותה עד כמה שאפשר.

עבודה עם עורך דין חדלות פירעון

עורך דין חדלות פירעון בקיא בחוק החדש ובנהלים שהביא עמו ומנווט את החייב בדרך אשר נכונה לו מול כל האתגרים אשר הנושים מציבים לו. עו”ד חדלות פירעון הוא הגירסא “המחודשת” לעורך דין פשיטת רגל.

עורך דין פשיטת רגל ליאור אבן עזרא

כיצד מתבצע ההליך לפי החוק החדש?

לאחר שראינו שהחוק החדש, על פניו רב תועלת לנושים וכמובן לחייבים, הבה נראה כיצד מתחילים במסע המופלא בדרך להפטר.
הליכי חדלות פירעון של אדם פרטי או תאגיד, יחלו עם “בקשה לצו לפתיחת הליכים” הבקשה יכולה להיות מוגשת על ידי החייב או עורך דין חדלות פירעון מטעמו, הנושים או היועץ המשפטי לממשלה.
צו לפתיחת הליכים מודיע כי החייב הוא חדל פירעון או שקיימת סבירות גבוהה וקרובה לכך שהוא יהיה כזה וכי ייפתחו בענייניו הליכי חדלות פירעון.

הליכי חדלות פירעון של תאגיד

בית המשפט המוסמך לנהל הליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא תאגיד, הוא בית המשפט המחוזי שנמצא באזור שבו רשום התאגיד או באזור שבו נמצאים עסקיו העיקריים או הנכסים שלו

שלבי ההליך העיקריים לגבי תאגיד לפי סדר כרונולוגי:

ראשית, מוגשת בקשה לבית המשפט המחוזי לצו לפתיחת הליכים באמצעות החייב עצמו או באמצעות עורך דין חדלות פירעון שהוסמך על ידי התאגיד לטפל בהליך מטעמו.

א. ניתן צו לפתיחת ההליכים.
ב. בית המשפט יחליט כיצד יש לטפל באותו התאגיד – האם ללכת על הליך שיביא לשיקומו הכלכלי או הליך שיביא לפירוק התאגיד וחיסולו.
ג. כל הליכי הגבייה הקיימים נגד התאגיד מוקפאים. בית המשפט ממנה נאמן שיהיה זרועו הארוכה ויהיה אחראי על יישום בפועל של הליכי חדלות הפירעון.


ד. אם הורה בית המשפט על הפעלת התאגיד למען שיקומו הכלכלי – תוטל על הנאמן מלאכת הפעלת עסקי התאגיד וזאת, כדי לאפשר את המשך פעילותו שיתכן ותביא להשאת שיעור החוב עבור הנושים.
תוכנית לשיקום כלכלי תובא לאישורם של הנושים ושל חברי התאגיד ורק לאחר מכן, תובא לאישור בית המשפט.
ה. אם הורה בית המשפט על פירוק התאגיד – הנאמן יפעל למימוש נכסי קופת הנשייה וחלוקת התמורה בין הנושים בהתאם לסדר הנשייה הקבוע בחוק.
לאחר השלמת תהליך הפירוק של התאגיד, יורה בית המשפט על חיסולו של התאגיד.

מי רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים?

  • החייב: אדם פרטי שנמצא במצב של חדלות פירעון או עלול להימצא במצב כזה וההליך יסייע למנוע את חדלות פירעונו.
  • נושה: מי שקיימות התחייבויות כלפיו.
  • היועץ המשפטי לממשלה: לעתים נדירות זה קורה שהיועמ”ש עושה שימוש בסמכותו בעניין זה.

הליכי חדלות פירעון של אדם פרטי

◾️ התנאים לפתיחת הליך חדלות פירעון לפרטיים ועסקים מורשים

  1. החייב הוא אדם פרטי, עוסק מורשה או עוסק פטור, אך לא חברה היות ולתאגידים ישנו הליך נפרד שנקרא פירוק.
  2. סך ההתחייבויות עולה על  50,152 ₪. במקרים מסויימים יהיה אפשרי להגיש בקשה גם כשסך החובות נמוך יותר מסכום זה.
  3. החייב עומד לפחות בתנאי אחד מאלה שלהלן:
    – במועד הגשת הבקשה למתן צו לפתיחת הליכים הוא מתגורר בישראל.
    – מרכז החיים שלו במשך 6 חודשים שלפני הגשת הבקשה הוא בישראל.
    – יש לו עסקים בישראל.
    – החייב מחזיק נכסים בישראל בעת הגשת הבקשה.
  4. החייב שילם אגרת פתיחת תיק.
  5. הוגשו כל המסמכים הנדרשים לשם מתן הצו לפתיחת הליכים.

בית המשפט המוסמך לעניין הליכי חדלות פירעון של חייב שהוא יחיד (אדם פרטי), הוא בית משפט השלום באזור שבו גר החייב או באזור שבו נמצאים עסקיו העיקריים או נכסים שלו.
טרם יציאת חוק חדלות פירעון החדש, בית המשפט אשר היה ממונה על הליכי פשיטת הרגל (היה בית המשפט המחוזי.

שימו לב – המונח פשיטת רגל אינו קיים עוד!

על ניהולם השוטף של ההליכים יהיה אחראי גוף במשרד המשפטים שנקרא “הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי” המוכר יותר בקיצור “הממונה”. לעומת זאת, הכרעות בעלות אופי שיפוטי שמצריכות שיקול דעת מעמיק ונחשבות קריטיות עבור החייב או הנושה, כמו דיון בבקשה לביטול צו לביטול הליכים, מתן צו לשיקום כלכלי וכו’, יהיו בסמכותו של בית משפט השלום

מה שהוא מנהלתי (פרוצדורלי) – בסמכות הממונה.
מה שהוא בעל גוון הכרעתי, שיפוטי – בסמכות בית משפט השלום
.

מה אומר החוק החדש עבור בעלי חובות נמוכים

יש לך חובות בסכום של עד 150,000 ש”ח? ניתן להתחיל בתהליך באופן מקוון

לגבי חייבים בעלי היקף חובות שהוא עד 150 אלף ש”ח, נקבע הסדר מיוחד לפי הליכים אלו יתנהלו במערכת ההוצאה לפועל ולא בבית המשפט. לגבי חייבים אלו, רשם ההוצאה לפועל יחליף הן את בית המשפט והן את הממונה והוא זה שינהל את הליכי חדלות הפירעון במלואם.

למי לא מתאימה הכניסה להליך?

ישנם מקצועות מסוימים שבהם אדם שהוכרז חדל פירעון לא יוכל לעסוק. קיים ויכוח ציבורי על כך היות והדבר מנוגד לכאורה לחוק יסוד חופש העיסוק וכן מנוגד לתכלית שלשמה יצאה אל הפועל הרפורמה החדשה בדיני חדלות הפירעון שהיא שיקומו של החייב, היות ששלילת אדם מעיסוק במקצועו פוגעת כביכול בפוטנציאל ההשתכרות של החייב ובכך, בפוטנציאל השיקום.
ואלו הם התחומים:

  • עריכת דין
  • תיווך במקרקעין
  • קבלנות
  • ייעוץ פנסיוני ושיווק פנסיוני
  • קבלן כח אדם

מועצות שבהן מי שנמצא בהליך של חדלות פירעון לא יוכל לכהן:

  • רשויות מקומיות – לא ניתן להתמודד על ראשות עיר או חברות במועצה מקומית.
  • מועצת רשות שדות התעופה.
  • מועצת הפירות
  • הרשות השנייה לטלויזיה ולרדיו.
  • מועצת רשות דואר ישראל.

למי מוגשת הבקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון?

מאז חקיקתו של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע”ח-2018, ניתן לסווג את החייבים לשני סוגים:
אלו שחובותיהם עולים על 150 אלף ש”ח – בקשתם תוגש לממונה על הליכי חדלות פירעון וההחלטה בעניין הבקשה לצו תינתן על ידי הממונה בעצמו. ההחלטה בעניין הסדרת החובות תתקבל בסוף על ידי בית משפט השלום.
אלו שחובותיהם נמוכים מ-150 אלף ש”ח – יגישו את בקשתם בלשכת ההוצאה לפועל אשר בה מתנהלים רוב תיקי החייב, או הממוקמת באזור שבו גר החייב או נמצאים עסקיו. רשם ההוצאה לפועל יהיה אמון על ניהול ההליך וקבלת ההחלטה הסופית בעניין הסדרת החובות.

כמה זמן נמשך ההליך?

הליך חדלות פירעון ממועד הגשת הבקשה הראשונית לפתיחה בהליך ועד לקבלת ההפטר בסיומו, אורך כ-4 שנים.כפי שניתן לראות בצורה מפורטת בהמשך.
❕שימו לב כי לא קיים “הליך עוקף” או “הליך אקספרס” כפי שפעמים רבות מוצג בפרסומות ברשתות החברתיות ובמודעות הממומנות במנועי החיפוש❕

שלבי הליך חדלות פירעון

א. הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכי חדלות פירעון –  פשיטת רגל מתחילה עם בקשה לממונה על הליכי חדלות פירעון במשרד המשפטים לקבלת צו לפתיחת הליכים. בתוך 30 ימים ממועד הגשת הבקשה, מתקבלת תשובה על אישורה או דחייתה.

ב. תקופת ביניים – התקופה שממועד קבלת הצו ועד למתן הצו לשיקום כלכלי נמשכת 11 חודשים שבמהלכם החייב נדרש למסור לנאמן מידע על הכנסותיו, הוצאותיו, נכסיו וחובותיו וכן לעמוד בכל המגבלות והחובות שהוטלו עליו בצו לפתיחת הליכים. הנאמן יהיה אחראי גם על ניהול משא ומתן עם הנושים ויגבש הסדר תשלומים שיובא לאישור סופי על ידי בית המשפט.

ג. דיון בבית המשפט ומתן צו לשיקום כלכלי –  לאחר שהנאמן בדק את נתוני החייב עליו להגיש את הממצאים לבית המשפט בדו”ח. בית המשפט יקיים דיון על סמך הדו”ח בנוכחות החייב והנושים ובדיון תתקבל החלטה על מתן צו לשיקום כלכלי שיכיל את אופן הסדרת החובות כגון: תקופת התשלומים, איזה נכסים ימומשו לצורך פירעון החוב ומאיזה חובות יהיה החייב פטור. ככל שבית המשפט שאין כל טעם לצו לשיקום כלכלי ומצבו של החייב לא מאפשר את פירעון החובות, יינתן הפטר לאלתר (מיידי).

ד. תקופת הצו לשיקום כלכלי – תקופה זו מתחילה ממתן הצו לשיקום כלכלי ועד לסיומו הסופי של הליך פשיטת הרגל ונמשכת כ-3 שנים. בתקופה זו על יהיה על החייב לעמוד בתנאים שקבע בית המשפט בצו לשיקום כלכלי, לעמוד בתוכנית התשלומים ודרך מימוש הנכסים לטובת הנושים. הממונה והנאמן ייבחנו מקרוב אם החייב מקיים את מה שבית המשפט קבע בתכנית לשיקום כלכלי בדרך לקבלת ההפטר.

ה. קבלת הפטר – אם החייב עמד בתנאים שהוצבו לו בתכנית לשיקום כלכלי, החייב יקבל פטור מחובות העבר, וזאת לפי מה שנקבע בצו לשיקום כלכלי.

ציר הזמן בהליך פשיטת רגל

איזה חובות נמחקים ואיזה לא

סעיף 175א’ לחוק חדלות פירעון קובע 3 סוגים של חובות שבדרך כלל אינם ניתנים למחיקה ואלו הם:

(1) תשלום עונשי – למשל דו”ח משטרה, קנס מרשות מקומית.

(2) חוב שנוצר בדרך מרמה או הנובע מעבירת גניבה או מעבירת מין או אלימות חמורה.

(3) חוב מזונות שהחבות בו היא לפי פסק דין.
יחד עם זאת, במקרים מסויימים וחריגים המצדיקים זאת, לבית המשפט ישנה סמכות להורות על מחיקת חובות אלה או חלקם בתנאים מסויימים.

כיצד המאמר תרם לך?

לחץ על כוכב על מנת להצביע

3

היה הראשון לדרג את המאמר

אם המידע שלעיל תרם לך...

שתף את חבריך!

אנו מצטערים שהפוסט הזה לא הועיל עבורך!

תן לנו לשפר את הפוסט הזה!

ספר לנו כיצד נוכל לשפר את הפוסט הזה?

השאר תגובה