חלק מרכזי בהליכי חדלות פירעון עוסק באופן שבו מחולקים נכסי החייב בין הנושים, לשם פירעון חובות החייב. המונח "חוב" מוגדר בחוק באופן רחב וכולל את כלל חובותיו של החייב – חובות וודאיים או מותנים, חובות קצובים או שאינם קצובים, בין שהגיע מועד פירעונם ובין שטרם הגיע.
חוב עבר
דיני חדלות הפירעון מחלקים את חובות החייב לשתי תקופות: חובות עבר וחובות שנצברים במהלך ההליכים. חלק מרכזי בהליך חדלות הפירעון הוא הסדרה של פירעון חובות העבר של החייב, כאשר לעומת זאת החובות הנצברים במהלך ההליכים ייחשבו בדרך כלל להוצאות הליכי חדלות פירעון.
חוב עבר הוא חוב המשתייך לאחד מהסוגים הבאים:
א. חוב שהחייב חב בו במועד הצו לפתיחת הליכים, לרבות חוב מותנה ועתידי
ב. חוב שנוצר רק לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים אך נובע ממעשה או מחדל שביצע החייב לפני מתן הצו.
לדוגמא:
קנס פלילי שהוטל על חייב לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים, בשל עבירה שביצע לפני מתן הצו
ג. חוב הנובע מהפרת התחייבות של החייב שנעשתה לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים, ובלבד שמדובר בהתחייבות שהחייב התחייב בה טרם מתן צו, וההפרה נובעת מהליכי חדלות הפירעון.
לדוגמא:
חייב שלאחר מתן הצו לפתיחת הליכים הפר התחייבות חוזית שהתחייב בה לפני מתן הצו, כאשר במסגרת הצו לפתיחת הליכים נקבע כי החייב לא ימשיך להפעיל את עסקיו.
אם יינתן לחובות אלה מעמד עדיף של הוצאות הליכי חדלות פירעון, יזכה אותו נושה ביתרון לא הוגן ולכן גם חובות אלו ייחשבו לחובות עבר.
ד. חוב למוסד לביטוח לאומי הנובע מתשלום גמלה בידי המוסד.
עם מתן הצו לפתיחת הליכים, משלם המוסד לביטוח לאומי גמלה לנושים שהם עובדים של החייב. עם התשלום, המוסד לביטוח לאומי הופך לעניין זה לנושה וכאמור גם חוב זה כלפי המוסד לביטוח לאומי ייחשב כחוב עבר
ה. הפרשי הצמדה וריבית שנוספו לכל אחד מסוגי החוב הנזכרים לעיל
חוב מובטח
חוב מובטח הוא חוב עבר שלהבטחת פירעונו שועבד נכס של החייב, בין בשעבוד קבוע ובין בשעבוד צף, עד לגובה החוב שניתן להיפרע ממימוש הנכס
