ניהול עסק בפשיטת רגל

  • בית
  • ניהול עסק בפשיטת רגל

חייבים רבים מביעים חשש מכניסה להליך פשיטת רגל היות והם סבורים כי מקבלי ההחלטות בעניינם יעמדו חוצץ וימנעו מהם להקים עסק חדש או להמשיך בניהול עסק בפשיטת רגל. מסתבר שלא בדיוק כך. אכן ניתן להמשיך ולהפעיל עסק, בין אם מדובר בעוסק מורשה או בעוסק פטור, גם בזמן שהחייב נמצא עמוק בהליך פשיטת הרגל שלו, אך יחד עם זאת, על החייב לשכנע בדבר התועלת שתופק לו ולנושים מכך, ולכן, מדובר לעתים במשימה מעט מאתגרת.
שימו לב, המידע שלהלן מעודכן בהתאם לחוק החדש והתקנות החדשות הנהוגות כיום.

ניהול עסק בפשיטת רגל

האם אפשר להמשיך בניהול עסק בפשיטת רגל?

 

מאז יצא לעולם חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ב-09.2019 מה שקרוי “החוק החדש” או “הרפורמה החדשה בדיני פשיטת הרגל”, ישנה מגמה פשרנית ומתחשבת יותר בצרכיו של החייב אך תוך דאגה לזכויותיהם של הנושים שנפגעו.

יש לזכור כי להליך פשיטת רגל במתכונתו החדשה, ישנן 2 מטרות מרכזיות:
1.
הענקת הגנה לנושים והגדלת הסכום שממנו יכולים להיפרע. קרי, להביא לכך שהנושים יקבלו כמה שיותר מסכום החוב הכולל אשר מגיע להם.

2. להביא לשיקומו הכלכלי של החייב ולסייע לו לפתוח דף חדש בחיים. איך זה אפשרי? על ידי הענקת תמיכה וגיבוי לכל פעולה שיכולה להכניס לו כסף ולפקח מקרוב אחר כל התנהלות מצידו שעלולה להגדיל את חובותיו.

כדי להגשים את 2 המטרות האלה, החוק החדש מעניק לחייב אפשרות להמשיך בשגרת עסקיו התקינה במהלך תקופת פשיטת הרגל אך תחת מגבלות מסוימות ותחת פיקוח קפדני ביותר.

 

הקמת עסק חדש או חברה במהלך פשיטת הרגל

 

נסביר כיצד בנוי תהליך פשיטת הרגל ומהם השלבים בו כדי שהכל יהיה ברור במידת האפשר:
א. ראשית, מוגשת לממונה על הליכי חדלות פירעון במשרד המשפטים בקשה לצו לפתיחת הליכי פשיטת רגל.

ב. לאחר אישור הבקשה על ידי הממונה, מתמה נאמן פשיטת רגל מטעמו שיבדוק את מצבו של החייב במשך תקופה של מספר חודשים אשר נקראת תקופת הביניים שנדון בה בהרחבה.

ג. מתקיים דיון בבית משפט השלום וניתן לחייב צו שיקום כלכלי או הפטר מיידי מחובותיו.
כפי שניתן לראות, תקופת הביניים מתחילה ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים ועד מתן הצו לשיקום כלכלי (בין לבין). בשלב זה לבית המשפט או לממונה אין עדיין היכרות מלאה עם דרך התנהלותו של החייב ואין עדיין תוכנית כלכלית שתתווה את דרך השיקום וניהול הנכסים שלו. לכן, יש צורך בהטלת הגבלות שימנעו את שיבוש ההליכים או יגרמו חלילה לצבירה של חובות נוספים שיחריפו את מצבו של החייב. כמו כן, בתקופת הביניים הנאמן בוחן מקרוב את מצבו הכלכלי של החייב וכן את הנסיבות שהובילו אותו למצב של חדלות פירעון.

 

איזה הגבלות מוטלות על החייב בתקופת הביניים?

סעיף 142 לחוק חדלות פירעון קובע כי על החייב יחולו ההגבלות הבאות:
א. עיכוב יציאה מן הארץ והגבלה של קבלת דרכון.
ב. החייב יחשב כלקוח מוגבל מיוחד בבנק.
ג. לא ניתן יהיה להשתמש בכרטיסי אשראי או בנקט.

החוק קובע כי במקרים בהם החייב שנמצא בהליך פשיטת רגל מעוניין להקים חברה בין אם לבדו ובין אם כשותף, הנאמן לא יעמוד בדרכו כל עוד להנחת דעתו של הנאמן לא יהיה בעצם ההקמה או ההשתפות בהקמת החברה, פגיעה בנושים או פגיעה במישהו אחר.

חשוב לציין שמטרת ההגבלות שלעיל אינה להעניש את החייב, הוא “נענש” כבר בעצם הכניסה להליך, מטרתן העיקרית היא כאמור למנוע את הגדלת החוב, היות ולרוב, התנהלות כלכלית פזרנית ובלתי נשלטת, היא הגורם המרכזי שהביא אותו למצב כלכלי זה.

הפעלת עסק קיים בתקופת פשיטת הרגל

סעיף 157 לחוק קובע כי הממונה יורה על המשך הפעלת עסק של החייב בפשיטת רגל אם שוכנע כי לא יהיה בהפעלת העסק כדי לפגוע בשיקומו הכלכלי של החייב או לפגוע בנושים.
כלומר אם חייב שניתן לו צו לפתיחת הליכים הוא בעלים של עסק, יכולה להיות להמשך ההפעלה של העסק תועלת רבה לנושים, מלבד העניין החברתי והאישי בכך שיש לו את המסגרת שלו. החייב ירוויח כסף, הכסף בחלקו יועבר לנושים ויכסה מ”הבור שנפער”, החייב מצד שני ימשיך להיות מתוחזק מקור הכנסה אשר עבורו ועבור משפחתו הוא מקור פרנסה, עכשיו וגם בעתיד – לכשתסתיים תקופת פשיטת הרגל וכך, שני הצדדים יוצאים נשכרים.

 

לסיכום

ניהול עסק בפשיטת רגל הוא דבר אפשרי, כל עוד החייב או עורך דין מומחה לפשיטת רגל מטעמו יוכיח לנאמן ולממונה כי לא תהיה בכך פגיעה בנושים וכי הדבר נחוץ כצעד חשוב שנועד לשיקומו הכלכלי.

    בוא לשמוע היום כיצד לחיפטר מהחובות במהירות