אחריות דירקטור ומנכ”ל בחדלות פירעון של תאגיד

0
(0)

לפי סעיף 288 לחוק חדלות פירעון, מוטלת חובת זהירות על מנהלים כלליים ודירקטורים בתאגיד כלפי הארגון, אשר מחייבת אותם לנקוט באמצעים סבירים על מנת להביא לצמצום היקפה של חדלות הפירעון של התאגיד שלהם.
חובה זו חלה מהרגע שנודע לאותם מנכלים ודירקטורים, או מהרגע שהיה עליהם לדעת שהתאגיד שלהם נמצא במצב של חדלות פירעון, כלומר, סך התחייבויותיו עולה על סך נכסיו. אחריות זו חלה רק בתקופה שבה התאגיד נמצא במצב של חדלות פירעון ולא בתקופה בה קיים חשש שהתאגיד יגיע למצב כזה.

מה נחשב ל”נקיטת אמצעים סבירים” לצמצום היקף חדלות הפירעון?

לפי סעיף 288 לחוק, לא תוטל אחריות על הדירקטור או המנהל הכללי אם הוכח כי הסתמכו בתום לב על מידע שהתאגיד כביכול אינו במצב של חדלות פירעון או פעל להערכת מצבו הכלכלי של התאגיד. החוק מגדיר אלו אמצעים סבירים לצמצום היקף חדלות הפירעון של התאגיד יחשבו כחזקה:

א. קבלת סיוע מגורמים מקצועיים העוסקים בשיקום תאגידים.
ב. ניהול משא ומתן עם הנושים על מנת להגיע איתם להסדר.
ג. פתיחה בהליכי חדלות פירעון.

אחריותם של המנכ”ל או הדירקטור בתאגיד אינה ניתנת לשינוי בתקנון וככל שאלו הפרו את חובתם כלפי התאגיד, תוטל עליהם אחריות ישירה לשפות בגין כל נזק שנגרם עקב רשלנות מצידם.
ככל שמסיבה כלשהי בעל תפקיד בחברתכם נקלע לסיטואציה של אי ודאות בדבר אחריותו, מומלץ מאוד להיוועץ עם עורך דין חדלות פירעון ממשרדנו.
עורך הדין יבחן את המקרה לגופו ולאחר מחשבה מעמיקה יעניק לכם חוות דעת משפטית.

אחריות בעל תפקיד בתאגיד

לפי סעיף 289 לחוק, החובה לנקוט באמצעים סבירים למניעת חדלות פירעון התאגיד אינה מוטלת רק על מנכלים או דירקטורים אלא גם על בעלי תפקיד נוספים בתאגיד כמו יזם התאגיד, נושא משרה בתאגיד, הנאמן או מי מטעמו וכן כונס נכסים, יכול שתוגש גם על ידי החייב או נושה של התאגיד

הפרת חובה בידי בעל תפקיד בתאגיד

במידה שבית המשפט מצא כי בעל תפקיד בתאגיד הפר חובה כלפי התאגיד, רשאי הוא, לבקשת הנאמן או הממונה על ההליכים לחייב את בעל התפקיד בפיצויים, בתשלום או בהשבת נכס לתאגיד, אך זאת, רק לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים.

ניהול במרמה של נושא משרה בתאגיד

כאשר בית המשפט מצא כי נושא משרה בתאגיד היה שותף ביודעין לניהול התאגיד במרמה, קרי, פעל מתוך כוונה להונות את נושיו, רשאי בית המשפט לבקשת הנאמן או הממונה:

א. לקבוע כי נושא המשרה יישא באחריות לנזקים שנגרמו לתאגיד כתוצאה מניהול התאגיד במרמה.
ב. לפסול אותו מלשמש נושא משרה בכל תאגיד לתקופה של עד על 5 שנים.

תקדימים משפטיים בנוגע לאחריות דירקטורים

פסק הדין המנחה שניתן מבית המשפט העליון הוא: ע”א 7516/02 ד”ר דוד פישר נ. רו”ח צבי יוכמן 23-09-2002. מדובר בערעור שהגיש ד”ר דוד פישר נגד רו”ח צבי יוכמן, מפרק חברת דנהיל. יוכמן ביקש לחייב את פישר בכל חובותיה של דנהיל. בית המשפט העליון פסק כי על בעל תפקיד בחברה לשאת בחובותיה באופן אישי, משום שנתן ידו ביודעין לניהול עסקי החברה בתרמית. מדובר על מטרה לרמות את נושיה או נושיו של אדם אחר

השופט ריבלין קבע, כי הצגת מצג שווא לגבי מצב החברה, הבעלות בה או ההון העצמי המושקע בה בפני גורם חוץ חיצוני, לצורך גיוס מימון – הוא מעשה העלול לעלות כדי תרמית.

משרד עורכי הדין אבן עזרא מעניק ייעוץ וליווי משפטי בהליכי חדלות פירעון של תאגידים לרבות בהליכי פירוק. זקוקים לסיוע? יש לכם שאלה? הנכם מוזמנים לפנות אלינו

כיצד המאמר תרם לך?

לחץ על כוכב על מנת להצביע

0

היה הראשון לדרג את המאמר

אם המידע שלעיל תרם לך...

שתף את חבריך!

אנו מצטערים שהפוסט הזה לא הועיל עבורך!

תן לנו לשפר את הפוסט הזה!

ספר לנו כיצד נוכל לשפר את הפוסט הזה?

השאר תגובה